קיקה ישראל בע"מ נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

החלטה

בקשה זו עניינה חלוקת כספים שהתקבלו ממימוש ארבע מכולות של החברה.

רקע

המשיבה 2 סיפקה לחברה שירותי שילוח ועמילות מכס, בטרם נכנסה החברה להליך פירוק. ביום 4.7.12 הגישה המשיבה 2 בקשה למתן הוראות לאשר זכות עיכבון על ארבע מכולות ותכולתן, שנותרו בנמל וטרם שוחררו, וזאת בקשר עם מלוא סכום החוב של החברה כלפי המשיבה 2.

ביום 7.8.12 התקיים דיון בבקשה, והצדדים הגיעו למתווה פשרה, שקיבל תוקף של החלטה ("ההסדר הדיוני"), ואלו עיקריו לענייננו:

עו"ד רייכבך-סגל תמונה כונסת נכסים למכולות;

המפרקים יממנו, מקופת הפירוק, מימון ביניים הדרוש לצורך שחרור המכולות מהנמל בסך 178,135 ₪, וכן סכום נוסף של 15,000 ₪ עבור הוצאות מימוש המכולות ותכולתן.

המפרקים ישתתפו בהוצאות הישירות של מימוש המכולות, וזאת עד לסכום מירבי של 40,000 ₪ בתוספת מע"מ.

המפרקים יקבלו את הרשימונים שנפרעו, כדי שיוכלו לקזז את מס.

לאחר המימוש, תנכה הכונסת מכספי המימוש את שכר טרחתה והוצאות ישירות הקשורות במכירה (עד לסכום של 60,000 ₪), ואז תשיב למפרקים את מלוא הסכומים שאלו שילמו, בניכוי החזרי מע"מ שיקבלו המפרקים.

יתרת כספי המימוש שיוותרו בקופת הכינוס יועברו לידי המשיבה 2.

היה ולא יהיה די בסכום המימוש כדי להשיב למפרקים את מלוא הסכומים ששילמו, תשלם המשיבה 2 את מלוא היתרה שהמפרקים זכאים לה, עד לסכום של 120,000 ₪ בתוספת מע"מ (ככל שיחול על פי דין).

ביום 5.11.12 אושרה מכירת תכולת המכולות תמורת 187,000 ₪ כולל מע"מ, סכום הנמוך מהצפוי. ביום 18.2.13 הגישה הכונסת דוח ובקשה לחלוקת כספים ואישור שכר טרחה (בקשה 77).

על פי הדוח, הוצאות שחרור המכולות עלו על הסכום שהעבירו המפרקים עבור רכיב זה. את ההפרש, בסכום של 6,749 ₪, שילמה המשיבה 2 (להלן: "הסכום החורג"). כמו כן, הוצאות האחסון ויתר הוצאות המימוש עלו בשיעור ניכר על התקרה שנקבעה בהסדר הדיוני ( 60,000 ₪), והמשיבה 2 נשאה בהפרש.

טענות הצדדים בבקשה 77

הכונסת ביקשה מבית המשפט רשות להשיב למשיבה 2 את הסכום החורג ששילמה עבור שחרור המכולות, וכן להשיב לה הוצאות מימוש בסך 60,000 ₪. כן ביקשה הכונסת להשיב לידי המפרקים 90,000 ₪. בעניין זה פעלה הכונסת על פי התחשיב הבא: היות ואין בקופת הכינוס כדי להשיב למפרקים את מלוא הסכומים ששילמו, המפרקים זכאים לסכום של 120,000 ₪. מסכום זה יש לקזז, כך לפי הכונסת, סכום של 25,000 ₪ השתתפות המפרקים בהוצאות המימוש, שכן המפרקים שילמוו רק 15,000 ₪ עבור הוצאות מימוש, מתוך 40,000 ₪ להם התחייבו. סכום נוסף של 5,000 ₪ יש לנכות על פי הסכמת הצדדים, תמורת החזר מע"מ שיקבלו המפרקים.

המפרקים התנגדו לתחשיב זה, ודרשו להעביר לקופת הפירוק 125,135 ₪. לטענתם, סכום ההשבה של 120,000 ₪ שנקבע בהסדר הדיוני היה סכום רצפה ולא תקרה. לכן, כל עוד יש כסף בקופת הכינוס, לאחר ניכוי שכ"ט כונסת הנכסים והוצאות מימוש (עד ל-60,000 ₪), יש להשיב למפרקים את מלוא הסכומים ששילמו, קרי 193,135 ₪, בניכוי החזר מע"מ בגין רשימונים בסכום של 68,000 ₪. כמו כן, טענו המפרקים כי לא הושגה כל הסכמה בינם לבין הכונסת לעניין הסכום של 5,000 ₪ הנזכר, וכן התנגדו להשבת הסכום החורג למשיבה 2. לשיטת המפרקים אפוא יש להשיב לקופת הפירוק 125,135 ₪.

כנ"ר סבר כי יש להשיב לקופת הפירוק את מלוא הסכומים שנותרו בקופת הכינוס, ולעניין הסכום החורג הציע כנ"ר שהצדדים יגיעו לפשרה בעניין.

ביום 12.3.13 אישרתי לכונסת הנכסים שכר טרחה בסכום של 22,484 ₪ בתוספת 25% מאמץ מיוחד ובתוספת מע"מ. כן קבעתי כי באשר לסכום החורג יודיעו הצדדים בהודעה משותפת אם הגיעו להסכמה, ויתרת הכספים תושב לקופת הפירוק.

לרוע המזל הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה, וביום 2.6.13 הוגשה בקשה 83 למתן הוראות בדבר יתרת הכספים בקופת הכינוס, היא הבקשה שבפניי.